פורסם ב כלים לחיים קלים

המדריך למרצה בכנסים – חלק א'

זמן קריאה: 15 דקות

הרצאות, גבירותיי ורבותיי, הרצאות!

כשאני לא כותבת בבלוג, מתכנתת או מלמדת בשיקודס,  אני מאוד אוהבת להרצות.
אני מרצה כבר שנים בכנסים של האגודה למדע בדיוני ופנטזיה וממש השנה התחלתי להרצות גם בכנסים מקצועיים.

לאורך הזמן צברתי הרבה ניסיון, ידע וטריקים, והרגשתי שהגיע הזמן לנסות ולאגד את כל אלו בפוסט – גם עבורי, וגם כדי לעזור לכל מי שרוצה להרצות בכנסים, בין אם היא מרצה מתחילה או מנוסה. חברים טובים שהם בעצמם מרצים מופלאים עזרו לי עם המון עצות עבור הפוסט הזה (את שמותיהם תוכלו למצוא בקרדיטים למטה) .

לפני שאתן ניגשות לקרוא את המדריך, חשוב שתדעו – דיבור מול קהל זו מיומנות שדורשת המון אימון – לא סתם ספרים וסדנאות הוקדשו לנושא. רוב הסיכויים שבהרצאה הראשונה שלכן לא תהיו מדהימות, אבל חשוב לזכור שככל שתעבירו יותר הרצאות אתן תשתפרו, ויש דגשים רבים שאתן יכולות לשים לב אליהן ויעזרו לכן בדרך.
אני מקווה מאוד שהמדריך יועיל לכן, ואם יש לכן עוד שאלות שלא זכו למענה, תרגישו חופשיות ליצור איתי קשר. הפוסט יעודכן בכל פעם שאתקל בעצה טובה – אז שווה לחזור ולבקר מדי פעם לפני שאתן מעבירות הרצאה.


פיילוט ("הרצת בטא")

אני פותחת עם הנושא הזה כי לדעתי הוא הכלי החשוב ביותר בארסנל של כל מרצה. כל הרצאה, לא משנה כמה היא טובה, תשתפר מאוד אחרי פיילוט. אם אתן הולכות לקרוא רק חלק אחד במדריך, קראו את החלק הזה. 
פיילוט הוא הרצה מלאה של ההרצאה מול קהל מצומצם, שמגיע במטרה לעזור לך לשפר את ההרצאה, ובסופו המאזינות נותנות לך הערות לשיפור ולשימור.

פיילוט מאפשר לך – 

  1. להתאמן על ההרצאה מול אנשים.
  2. לתזמן את ההרצאה ולראות כמה זמן לוקח כל חלק. 
  3. להוריד את סף ההתרגשות (כי כבר העברת את ההרצאה מול אנשים לפחות פעם אחת).
  4. לראות אם יש חלקים לא מובנים או פחות מעניינים שאת צריכה לעבוד עליהם.

חשוב מאוד לזכור שמטרת הפיילוט היא לא (רק) להוות חזרה גנרלית, אלא לקבל ביקורת אמתית וכנה. זווית ראיה חיצונית תמיד תעלה על פגמים שלא שמנו לב אליהן בעצמנו ותעזור לנו למקד ולשפר את ההרצאה. 
אגב, כמו בתכנות, לפעמים שווה להעביר גרסא ראשונית של ההרצאה כפיילוט רק כדי לראות שאנחנו בכיוון הנכון.

טיפים לפיילוט מוצלח

  • פיילוט עובד הכי טוב עם קבוצה קטנה של אנשים – בערך 3-6. קבוצה גדולה מהווה סיטואציה מלחיצה יותר, וקשה יותר לנהל את שלב ההערות.
  • שלב ההערות חייב להיות מוגבל בזמן – אחרת אנשים נוטים להימרח ולהתפזר, וההערות הופכות לדיון פתוח. אנחנו רוצות שכולן יתמקדו בדברים החשובים ביותר. פתרון אחד הוא להגדיר מישהי שתנהל את שלב ההערות – תמדוד זמן לכל אחת ותזכיר לכולן לא לחזור על הערות.
  • הקהל צריך להיות מורכב מאנשים שאת מרגישה בנוח איתם ושיתנו לך ביקורת בונה ואיכותית.
  • חלקי למשתתפות דפים וכלי כתיבה בתחילת הפיילוט, כדי שירשמו את כל ההערות שלהן, ובקשי מאחת מהן למדוד זמן כדי שתדעי בדיוק מה אורך ההרצאה שלך.
  • אל תעצרי את ההרצאה באמצע משום סיבה – גם אם עשית טעות תמשיכי הלאה, ככה תדמי הכי טוב את ההרצאה האמתית.
  • מומלץ לקבוע את הפיילוט לפחות כשבוע לפני ההרצאה האמתית, כדי שיהיה לך מספיק זמן לתקן אותה בהתאם להערות שקיבלת.
  • כדאי להקריא את התקציר של ההרצאה בתחילת הפיילוט כדי למקד את הציפיות של הקהל בפיילוט, ולתפוס חוסר התאמה בין ההרצאה והתקציר.

בניית מצגת

חשוב לזכור שהמצגת שלנו היא לא ההרצאה, היא רק כלי עזר להרצאה.  אם את רוצה שהקהל יתמקד בך ויקשיב לך המצגת שלך צריכים להיות מינימאליסטית ולהוות רקע בשבילך.
הנה דוגמא מאחת ההרצאות שהעברתי לאחרונה ומדגימה מה היא שקופית מינימאליסטית –

מצגות הן כלי עזר נפלא: הן עוזרות למקד את הקהל, מזכירות למי שעופף לרגע איפה אנחנו נמצאות ומשמשות ככלי סיוע וויזואלי – אבל הן לא אמורות להכיל את הטקסט של ההרצאה עצמה.

הבעיה בשקופיות עמוסות טקסט היא שבזמן שהן מופיעות מאחורייך הקהל קורא אותן ולא מקשיב לך. זו תגובה בלתי נשלטת – אנחנו קוראות את מה שנמצא מול העיניים שלנו. כנ"ל לגבי כל שקופית מסיחת דעת – גרפים עמוסים במידע, גיפים, תמונות שמכילות טקסט (כתבות מעיתונים וכדומה).

שקופיות שצריכות להופיע בכל מצגת (לא לשכוח!)

  • שקופית פתיחה עם שם ההרצאה והשם שלכן.
  • שקופית סיכום עם הנקודות העיקריות שלכן. 
  • אם הסתמכתן על מקורות ידע להרצאה – ספרים, מאמרים, בלוגים וכו' – כדאי להכניס גם שקופית מקורות כדי שהקהל יוכל  לצלם ולקרוא עוד על הנושא.
  • שקופית סיום עם שמכן ופרטים נוספים (לינק לבלוג, למשל 🙂 ).

טיפים למצגת מעולה

  • מינימום טקסט בשקופיות! שקופית צריכה להכיל כותרת בלבד, או כותרת ומספר מועט של סעיפים. זהו.
  • אם יש יותר משלוש שורות בשקף (למשל, סעיפים המופיעים בבולטים)  כדאי לחשוף אותם בהדרגה (כיוון שכאמור, הקהל יקרא אותם במקום להקשיב לכן). 
  • הקפידו על פונט גדול מספיק כדי שיוכלו לקרוא אותו בקלות גם מקצה האולם – אני משתמשת בפונט 60 לכותרות ופונט 48 לטקסט. יתרון נוסף של פונט גדול הוא שהוא מונע ממך להכניס יותר מדי טקסט לשקופית.
  • הקפידו על ניגודיות צבעים טובה בין הרקע והטקסט, והימנעו מצבעים משונים (בתאורה של האולם צבעים משתנים בדרכים לא צפויות, אז עדיף ללכת על פונט מאוד כהה ורקע מאוד בהיר או להפך).
  • לקהל קל יותר להבין ולזכור באמצעות דוגמאות וויזואליות 1 – הוסיפו במצגת תמונות ותרשימים שיעזרו לחזק את הנקודה שלכן, אך הימנעו מעודף אנימציות, מיליון תמונות, עירבוב  צבעים ופונטים וכו'… כל אלו גם מסיחים את הדעת, וגם מעייפים את הקהל שמביט במצגת שלך לאורך כל ההרצאה. 
  • אם ההרצאה שלכן עוסקת במספר נושאים, הכינו שקף תוכן עניינים עם רשימת הנושאים עליהם תדברו והוסיפו שקופית מעבר בין נושא לנושא עם שם הנושא הבא. 
  • צייינו את הנושא עליו אתן מדברות בראש כל שקופית כדי לעזור לקהל לעקוב אחריכן. 
  • מותר להוסיף להרצאה סרטונים קצרים (אבל באמת קצרים, אחרת הקהל יאבד עניין) – הם יכולים להעשיר את הרצאה ולתת לך מרווח לנשימה ולשתיית מים תוך כדי ההרצאה.
    חשוב לבחור סרטונים שבאמת יתרמו לנושא שלך, לא לדבר במהלך הקרנתם, ובסוף הסרטון לסכם לקהל מה ראינו בו ואיך זה מתקשר לנושא ההרצאה.
גם אם הטקסט בשקופית שלכן הוא הלורם איפסום,
אנשים עדיין יקראו אותו במקום להקשיב לכן

פתיח

שני החלקים הקריטיים ביותר בכל הרצאה הם הפתיח והסיום שלה, והם גם שני החלקים שהכי חשוב לזכור בעל פה. אם מישהי מהקוראות פגשה אותי פעם בבוקר של הרצאה, אולי שמתן לב שאני ממלמלת לעצמי שוב ושוב את הפתיח והסיום של ההרצאה שלי כמו משוגעת.

**שימו לב, בחלק זה של הפוסט אני עוסקת רק בנושא של הפתיח, על נושא הסיום אני אכתוב בחלק ב'.

הפתיח מורכב משני חלקים – הצגה עצמית ואמיל"י 2 (או WIIFM).

הצגה עצמית היא המשפט הראשון שאת אומרת בהרצאה – מי את ומה מקור הסמכות שלך בנושא ההרצאה.
כיוון שכך, ההצגה העצמית שלך יכולה בהחלט להשתנות מכנס לכנס ומהרצאה להרצאה, בהתאם לנסיבות. לדוגמא, אם אני מעבירה הרצאה על בייביסיטריות רובוטיות בכנס מדע בדיוני, ההצגה העצמית שלי תהיה "אני מאיה גרשוביץ בר, מרצה בכנסים, חובבת מדע בדיוני ומעריצת אסימוב".
לעומת זאת, אם אני מעבירה הרצאה על הכנה לראיונות עבודה בתחום התכנות, ההצגה עצמית שלי תהיה "אני מאיה גרשוביץ בר, מתכנתת מנוסה וכותבת בלוג טכנולוגי העוסק בהכנה לראיונות עבודה בתכנות".

תמיד צריכה להיות לך תשובה טובה לשאלה הזו!

לאחר ההצגה העצמית מגיע האמיל"י – ראשי תיבות של "אז מה יוצא לי מזה" (או באנגלית What's in it for me) – בחלק הזה אתן צריכות לנסח במשפט אחד או שניים למה כדאי לקהל להאזין להרצאה שלכן. נסו להשלים את המשפט "כשתצאו מההרצאה הזו… "

אם אמשיך עם אותן דוגמאות מלמעלה, בהרצאה הראשונה האמיל"י שלי יהיה –
"כשתצאו מההרצאה הזו אתן תדעו האם כדאי לכם לקנות רובו-נאני לילדים שלכן ואיפה אפשר להשיג אחת."
בהרצאה השניה האמיל"י שלי יהיה – "כשתצאו מההרצאה הזו אתן תדעו איך להגיע כגרסה הכי טובה של עצמכן  לראיונות עבודה."

טיפים לפתיח חזק

  • לשנן, לשנן, לשנן – כדאי שתזכרו היטב את כל ההרצאה, אבל את הפתיח אתן חייבות לדעת בעל פה כי הוא יכתיב את הטון, ויעזור לכן להמשיך את ההרצאה בקלות ובביטחון.
  • ההצגה העצמית היא מקור הסמכות שלכן, אז למרות שזה יכול להיות מפתה להכניס בדיחה על ההתחלה, עדיף לשמור את ההומור לשלב מאוחר יותר, ולנצל את הפתיחה כדי להבהיר רצינות דווקא.
  • הקפידו שהאמיל"י שלכן יהיה קצר, ואל תיכנסו לתוכן עצמו. בשלב זה אתן עוד לא מתחילות לדבר על נושא ההרצאה, אתן מבטיחות לקהל ערך בתמורה להקשבה.
  • כשאתן מנסחות את האמיל"י להרצאה שלכן חישבו על האנשים שישבו בקהל – מה מעניין אותם? איזה ערך הם ירצו לקבל מההרצאה שלכן?

חלק זה של המדריך עסק באספטים מאוד טכניים של ההרצאה – פיילוט, מצגת ופתיח. בחלק הבא אני אעסוק קצת יותר בענייני תוכן – איך לבנות את ההרצאה עצמה, איך להעביר אותה ואיך לוודא שאנשים מקשיבים ומבינים. שווה לחכות!

אני רוצה להודות לכל המרצים המעולים שתרמו מניסיונם והידע הרב שלהם להכנת מדריך זה, ובמיוחד לרותם ברוכין, אדווה לוטן, אבנר שחר קשתן, יונת אשחר, דמיאן הופמן, אודי בקר, דורון פישלר, מרינה ברלין, אסף דקל, בועז קרני הראל, קרן לנדסמן ואורי בר ליפשיץ.


הערות:

  1. ההרצאה הזו מדגימה יפה את הנושא של שימוש בעזרים וויזואליים ופרופים.
  2. אני לא בטוחה מי המציא את התרגום המצוין אמיל"י, אבל אני נתקלתי בו לראשונה אצל מפתחים חסרי תרבות!

השאר תגובה