הפוסט הקודם בסדרה – רקורסיה – חלק ב' – כתיבת אלגוריתם רקורסיבי מהסוף להתחלה
היי לכולן!
אז כמו שאמרתי בתחילת הסדרה, יש הרבה שיטות להסביר רקורסיות, ואף שיטה לא מתאימה לכולן. אם קראתן את הפוסט הקודם שלי בסדרה, ועדיין לא נפל לכן האסימון, אולי השיטה שאני מציגה בפוסט הזה תהיו השיטה שתתאים לכן.
להמשיך לקרוא "רקורסיה חלק ג' – קופסא שחורה"
בשנים האחרונות נהיה יותר ויותר מקובל שמתכנתות יצרפו פרופיל גיטהאב לקורות החיים שלהן. השימוש בגיטהאב בתור "תיק עבודות" הוא משמעותי במיוחד לג'וניורית (כפי שמסבירה פונקצייה אנונימית) אבל גם הרבה סיניוריות מטפחות פרופיל גיטהאב פעיל עם תרומה לפרוייקטי קוד פתוח, כתיבת פרוייקטים אישיים ועוד…
להמשיך לקרוא "איך להפוך פרופיל גיטהאב לכרטיס ביקור"
הפוסט הזה נכתב בשיתוף עם תמר דליות המדהימה, ראש צוות גיוס הנדסה של פייסבוק, שהיא המגייסת הכי אכפתית כלפי מועמדות ומועמדים שאי פעם יצא לי לדבר איתה. חלק מהמידע בפוסט הם לקחים שלמדתי על בשרי, חלק הוא תובנות שחברות שיתפו איתי, אבל הרוב הוא מידע יקר ערך שתמר ביקשה ממני להעביר הלאה, כדי לעזור לכן בתהליכי חיפוש עבודה וראיונות אחרי פיטורים.
להמשיך לקרוא "איך להתראיין אחרי פיטורים"
הפוסט הקודם בסדרה – רקורסיה – חלק א' – הבנת אלגוריתמים רקורסיביים
אחרי שהצלחנו להבין אלגוריתם רקורסיבי שנתון לנו, הקפיצה המחשבתית הגדולה באמת היא לכתוב אלגוריתם כזה בעצמנו. כפי שאמרתי בפוסט הפותח של הסדרה, אני רוצה להציג מספר הסברים ושיטות לפיתוח אלגוריתם רקרוסיבי. לשם כך אני אשתמש בתרגיל יחיד, וכל פעם אפתור אותו בשיטה אחרת.
להמשיך לקרוא "רקורסיה – חלק ב' – כתיבת אלגוריתם רקורסיבי מהסוף להתחלה"
הפוסט הקודם בסדרה – רקורסיה – הקדמה
אז נתחיל מההגדרה הפשוטה ביותר – רקורסיה היא פונקציה שקוראת לעצמה.
אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לרקורסיה היא סדרת פיבונאצ'י. למקרה שאתן לא מכירות – סדרת פיבונאצ'י היא סדרה של מספרים, בה כל מספר הוא הסכום של שני קודמיו בסדרה.
זה לא סוד שאני אוהבת רקורסיות. כתבתי על זה בבלוג, וזו דעה שאני לא מתביישת להביע בפומבי, רקורסיות הן אחת התופעות היפות והאלגנטיות ביותר במדעי המחשב, לטעמי.
לצערי הרב, לרקורסיות יש מוניטין קצת רע, הן נחשבות מאוד מסובכות להבנה ולא כל כך שימושיות – מה שגורם לכך שהמון מתכנתות מתייאשות מהר מהניסיון להבין אותן ומדלגות הלאה.
להמשיך לקרוא "רקורסיה – הקדמה"
לפני שבועיים התחלתי להרגיש שאני מתגעגעת לפתירת "שאלות ראיונות". מאז שהתחלתי את העבודה החדשה שלי יצא לי להתעסק בהמון נושאים מרתקים וכיפיים, אבל לא בפתירת חידות אלגוריתמיות פשוטות.
להמשיך לקרוא "המספר הגדול הבא"
אז אתמול היה יום מאוד מיוחד, זה היה יום עם תאריך פלינדרומי – 02.02.2020 (ותודה ללא מדויק שבזכותו שמתי לב.
ואיזו דרך טובה* יותר יש לחגוג יום פלינדרומי מאשר עם אלגוריתם שבודק אם מילה היא פלינדרום?
*אלא אם כן אתן אייבופוביות כמובן. אם כן, אני מתנצלת מראש, ואולי כדאי שתצאו מהפוסט עכשיו 🤷♀️
השאלה הבאה לקוחה ממאגר השאלות של Google Code Jam, ואתן יכולות לנסות לפתור אותה כאן.
השאלה הולכת ככה –
שריפה פרצה בסנאט האמריקאי (אבוי!) וצריך לפנות משם את כל הסנטורים. במקום נמצאים סנטורים מ-N מפלגות שמסומנות באותיות A-N ובכל שלב של הפינוי אפשר להוציא עד שני סנטורים.
במהלך הפינוי הסנטורים עדיין יכולים להצביע על חוקים (כל כך שמחה שאני מתכנתת ולא פוליטיקאית!) ולכן צריך לוודא שבכל שלב של הפינוי אין אף מפלגה שחבריה מהווים יותר מ-50% מהקולות שנשארו בסנאט הבוער.
המטרה היא למצוא תוכנית פינוי שמקיימת את התנאים ומובטח לי שקיימת תוכנית כזו.
השנה ניהלתי את תהליך חיפוש העבודה הרציני הראשון של חיי.
העבודה הקודמת שלי הייתה עבודת הפיתוח הראשונה שלי, נכנסתי אליה כשהייתי סטודנטית, והחיפוש הנוכחי בעצם היתה הפעם הראשונה שחיפשתי עבודה כמפתחת בעלת ניסיון.
