פורסם ב מתכוננות לראיונות

כך קיבלתי חמש (וחצי) הצעות עבודה מעולות – בלי להיות נינג'ה, תותח או תמסח

זמן קריאה: 14 דקות

קצת רקע

השנה ניהלתי את תהליך חיפוש העבודה הרציני הראשון של חיי.
העבודה הקודמת שלי הייתה עבודת הפיתוח הראשונה שלי, נכנסתי אליה כשהייתי סטודנטית, והחיפוש הנוכחי בעצם היתה הפעם הראשונה שחיפשתי עבודה כמפתחת בעלת ניסיון.

אני התחלתי בחיפושים עם ביטחון עצמי די נמוך, וביליתי את השבועות הראשונים במצב של בלבול תמידי מהמסרים שהסביבה שידרה לי.

מצד אחד כולם אמרו לי שאני אמצא עבודה חדשה תוך יומיים – השוק חם עכשיו, אני מתכנתת מצוינת, לא תהיה לי שום בעיה. כשקבעתי ראיונות ושאלתי את המגייסות על מה להתכונן אמרו לי שאני לא צריכה להתכונן בכלל, פשוט לבוא כמו שאני (ספויילר – זה שקר). מצד שני, בראיונות שאלו אותי דברים שלא ידעתי/ לא זכרתי, ולא היו קשורים לעבודה היומיומית שלי.

מצד אחד, מודעות הגיוס היו משוגעות. כולם חיפשו סטארים וטאלנטים, ועשר שנות ניסיון בשפות שקיימות רק שנתיים. מצד שני, כולן אמרו לי להתעלם מהמודעות, לא להרגיש מאוימת, ופשוט להגיש קורות חיים גם אם אני לא עונה על 100 אחוז מהדרישות.

הייתי מבולבלת. לא ידעתי מה אני שווה, לא ידעתי מה אני אמורה לחפש, אבל ידעתי דבר אחד, ידעתי שאני יודעת ללמוד – וזה מה שעשיתי.
מתוך שלושה חודשים של חיפושים, קצת למעלה מחודשיים הוקדשו ללימודים והכנות, ושלושה שבועות אינטנסיביים הוקדשו לראיונות.
את הלימודים וההכנות שעשיתי אני מחלקת לשתיים – מיומנויות טכניות וסופט סקילס.

מיומנויות טכניות

אלגוריתמים

הסיבה שהתנפלתי כל כך על נושא האלגוריתמים הייתה שרציתי להתקבל לגוגל, וידעתי שזו הדרך לשם. אבל האמת היא שהחזרה שעשיתי על אלגוריתמים, מבני נתונים ושות' עזרה לי בכל הראיונות שהייתי בהם, כי כמעט בכל מקום הקדישו לפחות 20 דקות ובדרך כלל הרבה יותר לחידות whiteboard, והודות ללימודים הייתי מוכנה אליהן היטב.

לגבי מקורות, בתחום הזה אין הפתעות גדולות, אבל אני ארשום את המקורות שהכי עזרו לי –
1. cracking the code interview
2. interviewbit
3. GeeksForGeeks
4. וכמובן, הבלוג שלי, שהכתיבה בו היא הסיבה העיקרית שהשתפרתי כל כך בראיונות מהסוג הזה.

System Design

לראיונות system design היה לי קצת יותר קשה ללמוד, כי זה תחום הרבה יותר אמורפי ויש פחות מקורות שמסבירים לך בדיוק איך ללמוד את הנושא.
בסופו של יום מה שעזר לי היה –
1. ללמוד טוב ככל האפשר את המושגים והעקרונות הבסיסיים. אלו האתרים שלמדתי מהם –
https://www.hiredintech.com/courses/system-design
https://github.com/checkcheckzz/system-design-interview
2. לצפות בהרצאות ביוטיוב שמראות איך לעשות system design לכמה מערכות מפורסמות – יש כמה, אבל אני אהבתי במיוחד את הסרטונים האלה.
3. לפני כל ראיון שאלתי את עצמי איך הייתי כותבת את המערכת של המקום שבו אני הולכת להתראיין, רק למקרה שישאלו אותי על זה.

מיומנויות רכות

מיומנויות טכניות זה טוב ויפה, אבל תכל'ס, התחום שבו למדתי והשתפרתי הכי הרבה הוא הראיונות עצמם.
להתראיין זה קשה! ממש ממש קשה!
אם אתן בתחילת, אמצע, או בכל נקודה אחרת בחיפוש העבודה שלכן אל תתנו לאנשים לבלבל אתכן –
1. אל תקשיבו לחברים שסיפרו לכן שהם מצאו עבודה בלי להתאמץ או שהם התקבלו בלי להתראיין.
2. אל (אל!) תקשיבו למגייסות שאומרות לכן שאין צורך להתכונן לראיונות.
3. אל תחשבו שאם לא עברתן ראיון זו אינדיקציה לכך שאתן לא מספיק טובות לעבודה אליה התראיינתן.

אוקי, עכשיו כשאמרתי לכן מה לא לעשות, אז מה כן לעשות?
אני אתחיל ואומר שהייתה לי את הפריווילגיה העצומה לחפש עבודה בחופש בלי לחץ. כיוון שבהכנות לראיונות זמן פנוי זה המשאב הכי יקר, ברור שזה נתן לי יתרון עצום, אבל אני עדיין חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך שעברתי, וגם אם אין לכן שלושה חודשים פנויים (וסביר להניח שאין לכן) חפשו את הזמן הפנוי שכן יש לכן – סופ"שים/ערבים/הפסקות צהריים, לא משנה מתי, נסו למצוא את שברירי הזמן הפנוי שיש לכן ולהקדיש אותם להכנות. זה קשה, אבל זה עדיף מ"לבזבז" ראיונות בכך שתגיעו לא מוכנות.

האלגוריתם שלי להכנה לראיונות היה כזה –

while job_search: maya.study() experience = maya.interview() post_mortem(experience)

בקשת פידבק

במשך קצת יותר מחודשיים הלכתי לראיון או שניים בשבוע. שאר הזמן למדתי ופתרתי תרגילים.
אחרי כל ראיון שלא עברתי ביקשתי מהמראיינים פידבק. חלק שיתפו פעולה פחות, חלק שיתפו פעולה יותר (היי JoyTunes, הפידבק שלכם היה מדהים).
בין אם קיבלתי פידבק ובין אם לא, אחרי כל ראיון ישבתי, ניתחתי, חיפשתי בגוגל תשובות לשאלות שלא ידעתי, ולמדתי מכל הטעויות שלי לראיון הבא.

התמודדות עם ספקות

בערך פעם בשבוע הייתה לי מתקפה חמורה של תסמונת המתחזה, שבה אמרתי לעצמי שאם אני צריכה ללמוד כל כך הרבה לראיונות, זה סימן שאני לא טובה מספיק, והאנשים היחידים שראויים להתקבל לעבודות האלו הם אנשים שיודעים מתוך שינה את כל מה שאני יודעת מתוך גוגל (ראו ערך נינג'ה/תותח/תמסח), אבל אז הייתי מזכירה לעצמי את שלושת הנקודות שרשמתי למעלה, וממשיכה קדימה במרץ.
האמת היא שבעוד ראיונות אמורים לבחון את האיכות והמיומנות שלכן כמתכנתות, הם בודקים הרבה דברים אחרים, לא טריוויאליים, שלאו דווקא היו חלק מהיום-יום שלכן עד עכשיו. ובסופו של יום, להתכונן לראיונות זו לא רמאות בשום צורה, כל ההכנה שבעולם לא תהפוך מתכנתת גרועה לטובה או אפילו מתכנתת בינונית לטובה. הכנה לראיון רק מאפשרת לך להראות למראיינים מי את ומה את יכולה לעשות.

תקשורת עם מראיינים

לכל מי שאין לה זמן או אופציה ללכת ללמוד מראיונות בפועל אני ממש ממליצה לעשות mock-interviews, ובמהלכם לשים דגש לא רק על איך אתן עונות על חידות, אלא על איך אתן מתקשרות עם המראיינת, איך אתן מסבירות את תהליך המחשבה שלכן, איך אתן מתמודדות כשאתן פשוט לא יודעות את התשובה – כל הדברים הללו הם דברים שניתן ורצוי ללמוד ולהשתפר בהם.
באופן אישי, אני לא עשיתי הרבה mock-interviews, אבל מה שכן עשיתי היה להשתמש בפוסטים שלי כתחליף ראיון – באמצעות הכתיבה יכולתי להתאמן על להסביר את עצמי, לתמלל את המחשבות שלי, לתת דוגמאות, לחפש מקרי קיצון וכו' אז לכל מי שמתחברת לכתיבה אני מציעה לנסות את הסגנון הזה, אולי תפתיעו את עצמכן.

לספר על עצמי

מכירות את השאלה המפחידה והידועה לשמצה "ספרי לי על עצמך"?
אז מה שלא מספרים לך הוא שבעצם כל הראיון הוא "ספרי לי על עצמך" אחד גדול. ברוב הראיונות שהייתי בהם המראיינים לגמרי נתנו לי לנווט את השיחה – התבקשתי לספר על פרויקטים שאני גאה בהם, על ארכיטקטורה שאני מכירה היטב, על שינויים שהובלתי וכו'.
בראיונות הראשונים שלי לא עשיתי בחירות מספיק טובות – לדוגמא, כשהתבקשתי לספר על פרויקט שאני מאוד גאה בו סיפרתי על הפרויקט הכי מסובך טכנית שהייתי מעורבת בו. בדיעבד הבנתי ששיחה על הפרויקט הזה לא מביאה לקדמת הבמה את כל היכולות שלי, ובסופו של דבר גיליתי שפרויקט אחר, פשוט בהרבה, שאותו אני הובלתי, יצר רושם הרבה יותר טוב.

הנושא הזה, של לבחור את הדברים הנכונים לדבר עליהם היה ממש מסובך בשבילי, כי היה לי קשה מאוד לראות את הטוב במה שעשיתי, ונטייה להקטין את ההישגים שלי יחסית לאלו של אחרים.
בסופו של דבר מה שהכי עזר לי היה לשבת עם בן זוגי ולעשות איתו בריינסטורמינג על כל הפרויקטים השונים שעשיתי בשנים האחרונות, ולתת לו להסביר לי איפה נקודות החוזק שלי (זו לא הסגברה אם אני ביקשתי 🙂 ).

שיפור קורות חיים

עוד משהו חשוב שעשיתי בעקבות ראיונות הוא שיפור והידוק של קורות החיים שלי, מבין השורות של  הפידבקים שקיבלתי הבנתי מה בקורות חיים שלי נותן רושם לא מדויק ומה דווקא חסר. אני ממש לא מומחית קורות חיים, אז כל הזמן נעזרתי בחברות וביקשתי חוות דעת מאנשים שמכירים אותי.
בסופו של דבר היו לי שני סבבים של הפצת קורות חיים – הסבב הראשון, מיד כשהתחילו החיפושים, והסבב השני, שהשיג לי בסופו של דבר הצעות.
בסבב השני היה לי מזל גדול. רינה ארטשטיין, שהכרתי דרך קבוצת הפייסבוק של באות, ומחזיקה ברשימת עוקבים מאוד רצינית בטוויטר כתבה ציוץ שבו היא רשמה שאני מחפשת עבודה ושהיא התלהבה מהבלוג שלי, עם לינקים ללינקדין ולבלוג.
בעקבות הציוץ הזה קיבלתי יותר ראיונות ממה שעשר חברות השמה יכולות היו לספק לי 🙂 ברצינות, זה היה מדהים, אני אפילו לא בטוחה שהספקתי לענות לכולם.
אין ספק שגם פה הבלוג שלי נתן לי פוש משמעותי – הוא עזר למגייסים ומראיינים להבין לפחות קצת מי אני ומה אני לפני הראיון, והפך אותי מקורות חיים אנונימיים לבת אדם.
אז גם פה יש לי המלצה – למרות שזה קשה, נסו ליצור לעצמכן נוכחות אינטרנטית קטנה, משהו שמראיינים יוכלו להסתכל עליו כדי לראות פרויקט שעשיתן בשביל הכיף והעניין, ולא רק בשביל העבודה.

מיקבול ראיונות

כעת, הגיע הזמן לעוד הסתייגות.
בחודשיים הראשונים שבהם עשיתי ראיון-שניים בשבוע הבנתי שזה לא סגנון שמתאים לי. אני יודעת שזה סגנון שמתאים להרבה מאוד נשים, וזה אחלה, אבל לי זה בעיקר היה קשה. כשהלכתי לכל כך מעט ראיונות כל אחד מהם נראה ממש גורלי, וזה קצת הוציא אותי מפרופורציות.
בשלושת השבועות האחרונים של החיפוש שיניתי כיוון לחלוטין.
בנוסף לציוץ המדהים שכבר הזכרתי פניתי גם לחברת השמה, והתחלתי לקבוע ראיונות בטירוף – שניים-שלושה ראיונות ביום, כמעט כל יום, במשך שלושה שבועות.
מבחינתי היתרון הגדול של מיקבול ראיונות רבים כל כך היה גם הורדה משמעותית של גורמי הלחץ – אי אפשר להיות סופר לחוצה כשאני עוברת מראיון לראיון לראיון – וגם שיפור מתמיד – מהר מאוד השאלות חזרו על עצמן, התשובות שלי לוטשו, התהדקו והשתפרו, ידעתי לדקלם את הארכיטקטורה של כל פרויקט עליו עבדתי מתוך שינה ולמנות את היתרונות והחסרונות של ה-db האהוב עליי עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב.
ברור לי שאם הייתי מתראיינת עכשיו למקומות אליהם התראיינתי באותם שבועות ראשונים היה הולך לי הרבה יותר טוב. לא כי עכשיו אני מתכנתת טובה ואז לא הייתי, אלא כי עכשיו אני יודעת להתראיין, וזה בסדר גמור, ככה משחקים את המשחק

חידוד דרישות

אחד הדברים הלא ברורים מאליהם הוא להיסגר על הדרישות שלך.
חשוב לציין שבדרישות אני לא מתכוונת לשכר או או ימי חופש (למרות שגם זו אמנות שדורשת עבודה ללא ספק), אלא לדברים שמאוד חשוב לך לקבל ממקום עבודה, ולדברים שאת יודעת שאת מוכנה לתת.

כשישבתי וחשבתי על כל הדברים שאני רוצה לקבל ממקום עבודה חדש הייתה לי רשימת העדפות שנגעה לפרויקטים, טכנולוגיות, הגדרת תפקיד, אנשים שאני אעבוד איתם, ואת כל אלו לא הייתה לי בעיה להעלות ולבקש. מה שכן היה לי קשה, ודרש המון עבודה עצמית היה להביע את הצרכים שלי בנושא איזון עבודה-בית.

ידעתי שאני רוצה להגיע למקום בו אני אוכל לצאת פעמיים בשבוע לקחת את הבן שלי, ולא אצטרך להשלים עבודה שוטפת בערבים או בסופי שבוע. לא תאמינו כמה פעמים הייתי צריכה להתאמן מול המראה כדי להוציא את המשפט הפשוט הזה מהפה בראיונות. הייתה לי מין בושה עצומה סביב הניסוח המדויק. לא הייתה לי בעיה לשאול על "איזון עבודה-בית" אבל מהר מאוד גיליתי שהמונח הזה משתנה מחברה לחברה ובין אדם לאדם. יש כאלו שחשבו שאיזון-עבודה בית זה להוציא את הילד פעם בשבוע, ויש כאלו שחשבו שאיזון-עבודה בית זה לצאת מתי שרוצים, אבל להשלים שעות בלילה. אז לי הייתה את ההגדרה שלי, והייתי חייבת להניח אותה על השולחן, ומהר, כדי שאם זה לא מתאים לשני הצדדים, אף אחד לא יבזבז זמן.

הגישה הזו הייתה מפחידה, מאוד. היו מראיינים שהגיבו בנונשלנטיות ואמרו שזה מובן מאליו (יאי!) היו כאלו שמיד התחילו להתחמק, והיו אלו שנראה שממש לחצתי להם על נקודה רגישה ולא פתורה.
אחד הראיונות החביבים עליי היה כזה שבו אני והמראיין קשקשנו במשך חמש דקות על המוצר והחברה, ומיד אחרי שהעליתי את נושא האיזון עבודה-בית המראיין אמר שהוא לא רוצה למרוח אותי, ושאני צריכה לדעת שזה לא יקרה אצלם. הם עובדים על מוצר חדש, ויהיו הרבה שעות ארוכות וסופ"שים. הודיתי לו על הכנות, לחצנו ידיים ונפרדנו כידידים, ולדעתי זה היה פשוט מדהים, כמה כיף להתראיין כשכולם יכולים להיות כנים ולדבר על מה הם מחפשים מהצד השני!

לא לשכוח שגם את מראיינת אותם

קיבלתי את העצה הזו כשהתחלתי את התהליך, והיא עזרה לי לאורך כל הדרך.
כשאת מאוד חסרת ביטחון יש נטייה ללכת לכל ראיון שמציעים לך, להתפתות להגיד כן למקום הראשון שנותן לך הצעה, ובאופן כללי להרגיש שכל הנקודה של תהליך הראיונות הזה הוא לשכנע את המראיינים לבחור בך ובדרך קל לשכוח שגם את צריכה לבחור בהם.

כשרק התחלתי להתראיין קיבלתי הצעה ממקום מאוד נחמד, אבל סירבתי לה כי האינסטינקטים שלי אמרו לי שזו לא החברה שמתאימה לי כרגע ותתרום הכי הרבה לצמיחה שלי. שבועיים אחר כך עדיין בכיתי לבן הזוג שלי שעשיתי טעות נוראית, ושאף אחד אחר בחיים לא יציע לי עבודה שוב.

אני הלכתי לראיונות במקומות שידעתי שלא יתאימו לי, והגעתי לראיונות מתקדמים בחברות שהיה לי ברור שאני לא רוצה לעבוד בהן, כל זה כי לא הייתי מספיק בטוחה בעצמי כדי לוותר על הזדמנויות. ככל שהתהליך התקדם הרגשתי יותר טוב עם עצמי, וזה נהיה קל יותר, אבל אני באמת ממליצה לכולן לשאוף ולהתראיין רק במקומות שבהם הן באמת רוצות לעבוד (אלא אם כן מדובר בראיונות אימון כמובן).

בסוף התהליך קיבלתי חמש הצעות, כולן ממקומות מוצלחים ונחמדים. האינסטינקטים שלי צעקו שאני צריכה לבחור בחברה מסוימת, ואני התווכחתי איתם די הרבה – המקומות אחרים עבדו עם טכנולוגיות ופרקטיקות שאני מכירה יותר טוב, מחשבה שהייתה מאוד מרגיעה בעיני – אבל בסוף, לשמחתי הרבה, בחרתי בחברה שהכי רציתי לעבוד בה, ואני יודעת שבחרתי נכון.
באופן קצת אירוני החברה שבסוף בחרתי לעבוד בה הייתה זו שהראיונות שלה היו הכי שונים מכל מה שהתכוננתי אליו (לא הייתי צריכה לכתוב אף אלגוריתם!), אבל הביטחון העצמי שרכשתי, הידיעה שאני יודעת על מה אני מדברת, וכל האימונים שהיו לי בשיחות עם מראיינים השתלמו, והצלחתי להביא לראיון גרסה משופרת ומשופשת של עצמי.

לסיכום…

אכן מסתובבות ביננו נינג'ות יחידות סגולה, מוכשרות ומקסימות, כאלה שאפילו לא צריכות ללכת לחפש עבודה כי ההצעות באות אליהן, אבל אני לא כזו, רובנו לא כאלה, וזה בסדר.
כדי להיות מרואיינת טובה הייתי צריכה להשתפר ולהתאמן, ועכשיו אני במצב מעולה אבל ברור לי שאם עוד שנתיים שלוש אני אחפש עבודה שוב יכול מאוד להיות שאני אצטרך להתחיל את כל התהליך מחדש. אני מקווה שבעתיד לפחות חלק מהדברים יהיו יחסית רעננים ואני לא אצטרך לעשות את כל העבודה מחדש, אבל גם אם כן, אני אוכל לפחות לקרוא את הפוסט הזה ולהזכיר לעצמי שזה אפשרי.

33 תגובות בנושא “כך קיבלתי חמש (וחצי) הצעות עבודה מעולות – בלי להיות נינג'ה, תותח או תמסח

  1. פוסט מקסים! ואפילו מנחם 🙂 אכן חיפוש עבודה מלווה בהמון רגשות וחששות ומה לא… תודה לך!

  2. אהבתי את ההתייחסות המקיפה לנקודות שמרתיעות ומקשות על נשים בראיונות

    דבר אחד שהתייחסת אליו ואולי הייתי מחדדת:
    כל דבר שאת כותבת בקורות החיים, וכל נושא שאת בוחרת לדבר עליו בראיון, הוא הזמנה לשאלות. בחרי להעלות את הנושאים שאת רוצה שישאלו אותך עליהם, ואל תחפרי לעצמך בורות עם נושאים שקשה לך לפרט עליהם, או שמדגישים את הנקודות הלא נכונות.

    ואינסטינקטים הם חשובים מאד! סימכי עליהם! בפעם האחרונה שהתראיינתי היו שלושה מקומות על הפרק. בחרתי במקום שקיבלתי ממנו וייב חיובי, אפילו שידעתי שכנראה אוכל להשיג שכר מעט יותר גבוה באחרים. בהמשך דיברתי עם אנשים שעבדו בעבר בשני המקומות האחרים, וגיליתי שהרושם האינסטינקטיבי שלי לגבי חויית העבודה בהם היה מאד קרוב למציאות. והמקום שבו בחרתי התגלה כבדיוק מה שחשבתי שהוא יהיה.

  3. פוסט ממש מצויין. עובר על חלק מהדברים הכי חשובים בראיונות, וספציפית על חלק מהדברים שקל לפספס או לשכוח כמה הם חשובים.
    סחטיין גדול; ואני שומר לשיתוף עתידי 🙂

  4. פוסט מדהים! כאילו שישבת וכתבת את מה שעבר עליי בחיפוש העבודה האחרון שלי.

    הבלוג שלך מעולה והפוסט הזה מעולה ואת מעולה – תודה שחלקת!

  5. פוסט מדהים, כל הכבוד. זה כל הדברים שצריך לדעת במקום אחד. מעולה.

    אני כן רוצה להדגיש יותר את מה שאמרת תחת "מקבול ראיונות" – מה שאני תמיד אומר לחברי מחפשי העבודה זה ש"הדרך הכי טובה למצוא עבודה זה ללכת לראיונות עבודה, והרבה". כמו שאנחנו מתאמנים בריצה כדי לרוץ יותר טוב – בעיקר על ידי שאנחנו רצים יותר, ומתאמנים כדי להיות מתכנתים טובים יותר על ידי שאנחנו כותבים יותר תוכנה (תקראו לזה תרגילים, אם תרצו, אבל זה כתיבת תוכנה) אז מתאמנים לראיונות עבודה על ידי להופיע להרבה ראיונות עבודה. ספציפית לגבי מה שאמרת על להקטין את הלחץ מראיונות עבודה על ידי להגדיל את לחץ (כמות) ראיונות העבודה – גישה מעניינת, אני שמח שזה עבד בשבילך :-).

    אגב, אני אישית חושב שראיון עבודה זה דרך נוראית לבדוק כמה מתכנת מתאים לעבודת תכנות – כפי שכתבת תחת "התמודדות עם ספקות", זה בודק דברים אחרים הרבה יותר טוב, ויכול להיות שגם הם חשובים, כמו: אופי, התאמה ל"תרבות הפנימית של החברה", והכשרון לזהות ציטוטים מ Dr. Who – אז אני לא חושב שצריך לבטל את הרעיון, אבל כשאני מגייס מתכנתים, אני נותן משקל רב למבחן בית שהוא כתיבת תוכנה לפי מסמך דרישות (ואינו תרגיל אוניברסיטאי).

  6. אני בכלל עצמאית וקראתי כל מילה. איזה פוסט חכם ומקסים ומעניין!

  7. מאיה יקרה, ראשית הצלחה רבה בתפקיד החדש. אני מגייסת הרבה שנים, בתעשייה המסורתית. קראתי את שכתבת. פוסט מעולה. להתראיין זו מיומנות. השאלה על איזון חיים ועבודה אכן דאלה שלא קל לשאול והכרחי לשאול.
    ממש נהניתי לקרוא.
    בהצלחה. בעיקר באיזון: זה הכי חשוב
    איריס וייס

  8. פוסט נהדר ומחכים, עם הארות מדויקות! אני לא מתכנתת, ומגיעה מעולם תוכן אחר, ועדיין מצאתי בפוסט הרבה עצות מועילות לראיונות עבודה, וגם הזדהיתי עם הרבה נקודות. תודה רבה על השיתוף!

  9. היי
    איפה את ממליצה ללמוד לראיונות עבודה בתפקידי פיתוח אנגולר?

  10. זה פוסט סיכום של כל מה ששמעתי בערך על חיפוש עבודה בהיי-טק! כל מילה-בסלע.
    את כותבת נפלא פשוט. נשמע שעברת גם תהליך פנימי תוך כדי וזה יפה לראות את זה בבלוג.
    תודה רבה על השיתוף!

  11. רציתי להגיד לך תודה! בן זוגי שלח לי את הפוסט שלך כי אני כבר מעל חצי שנה מחפשת עבודה והתייאשתי. נתת לי חומר למחשבה ולא רק זה גם דברים לעשות לנסות לקדם את התהליך.
    שיהיה לך בהצלחה!

  12. היי מאיה,
    קודם כל את כותבת מדהים. בזמן שקראתי את הפוסט שלך ממש הרגשתי שזאת אני שכותבת את זה כי קרה לי בדיוק אותו הדבר – למדתי לפני, עשיתי ראיונות כמעט כל יום ועברתי עם בן זוגי על מה אני אומרת ואיך ועם כל ראיון השתפרתי והרגשתי איך אני צוברת ביטחון.

    בדיוק היום בן זוגי שלח לי פרק בסדרה “עושים טכנולוגיה” ודיברו שם על נשים בהייטק. ואחד מהדברים שהם מדברים עליהם שם הוא שנשים שולחות קורות חיים רק אם הן עונות על 100% מהדרישות, כמו שציינת. אז באמת שם הכל מתחיל – לא לפחד לשלוח קורות חיים גם אם לא עונים על כל הדרישות. זה גם אחד מהשינויים שעשיתי שבגינם הצלחתי למצוא ראיון עבודה.

    בכל מקרה, פוסט מהמם וחשוב.
    אני חושבת שיש עוד המון נשים כמוך (וכמוני) ויפה ששיתפת מהניסיון שלח ואולי זה יגרום לעוד נשים להעיד יותר ולקבל יותר ביטחון בראיונות עבודה ובעבודה עצמה!

    תעלי ותצליחי,
    מחכה לפוסט הבא

    1. מזדהה עם הפוסט הזה כל כך! איזה תהליך מדהים עברת. כמה רצון ומוטיבציה, את לגמרי השראה.
      תודה רבה על המידע החשוב הזה!

  13. פוסט מעולה. סימנתי לעצמי לקרוא אותו כשיצא ואז בדיוק גם אני קיבלתי הצעת עבודה אז זה התעכב עד עכשיו. בסופו של דבר כל קורות החיים ששלחתי להצעות עבודה לא שינו כלום. את הראיון שבסופו הוביל להצעה קיבלתי בזכות המלצה ממישהו שהכיר אותי והחברה קראה לי לראיון בלי לראות את קורות החיים בכלל. המלצה שלי למחפשי עבודה – תעבדו קשה על רשת הקשרים שלכם כולל קשרים שניוניים ושלישוניים. המלצה מחבר או עובד לחברה שמחפשת עובדים שווה יותר, לרוב, מקורות החיים הכי מדונדשים. בסוף אם עברתם את המשימה והראיון תקבלו הצעה אז המדרגה הראשונית היא שיקראו לכם לראיון. בשישה חודשים של חיפושים היו לי בערך 4-5 ראיונות. זה הכל. ככל הנראה הידע והרקע האקלקטי שיש לי לא עוברים טוב בקורות חיים והרבה יותר טוב בשיחה או ראיון. אני בטוח שזה נכון להרבה מאיתנו.

  14. פוסט מדהים ומעולה! אהבתי ממש. רוב הפוסטים בנושא הזה מלאים סיסמאות ופה הבאת עצות אמיתיות וחלקת ניסיון. אז ממש תודה!

  15. פוסט נהדר, בהלט איישם את העצות. ואיזה כיף שאת כותבת בלשון נקבה!

  16. תודה רבה! מועיל למדי!
    הקטע של ללכת להרבה ראיונות עבודה (שאימצתי), הזכיר לי ציטוט של מישהי שנשאלה איך היא עשתה מהפכה. אז היא ענתה “אני שותה את התה שלי בלי סוכר”. רוצה לומר, צריך לפגוש המון אנשים.
    מצאתי את עצמי שותה המון תה בשלושת השבועות האחרונים וזה השתלם 😀
    אולי מישהי פה זוכרת של מי הציטוט?

  17. אלופה! קראתי ונהניתי. בדיוק סיימתי תהליך חיפוש עבודה שארך 3 חודשים…

  18. תודה על הפוסט – רציתי להוסיף שאני משתמשת גם ב Leetcode ובאתר של codility כדי לתרגל שאלות טכניות. היתרון של קודיליטי הוא בכך שישנן חברות שמשתמשות בו כדי להעביר תרגילי בית, כך שנחמד להכיר את הפורמט ואת סוג הפידבק שהוא נותן (האתר נותן כמה בדיקות בסיסיות למתכנת, אבל מאחורי הקלעים בודק הרבה יותר מקרי קצה וגם ביצועים – שזה משהו שאת לא מקבלת בתור מרואיינת אבל כן נחשפת לזה בתור מרואיינת).

  19. שלום לך.
    האם את משתמשת ב vim או ב emacs או ב vscode או ב sublime או ב text mate או במשהו אחר?
    ואם כן, למה את חושבת ש emacs הוא עורך הטקסט הטוב ביותר בפער?

השאר תגובה