פורסם ב כלים לחיים קלים, לא רק למתכנתות

כך עשיתי תואר במדעי המחשב קצת אחרת

זמן קריאה: 6 דקות

בשבוע שעבר השתתפתי בפעם השלישית באירוע Hello World של גוגל המיועד לנשים שרוצות לקבל מידע על תואר במדעי המחשב. השנה הנושא של ההרצאה שלי היה ״עשר דקות על עשר שנים״, כיוון שבדיוק לפני עשר שנים התחלתי ללמוד מדעי המחשב.

הדבר האהוב עליי באירוע הוא סשן השאלות והתשובות שמתקיים אחרי ההרצאות. זה הזמן שבו אני זוכה להבין מה באמת מעסיק ומעניין את הנשים המשתתפות באירוע. אחד הנושאים שחזר על עצמם בשאלות השנה היה הנושא של העומס בלימודים. זה לא מפתיע, אבל אני מודה שעבר כבר זמן וקצת שכחתי מהנושא הכאוב של העומס בתואר. המשתתפות שאלו כמה עמוס התואר, האם אפשרי לעבוד תוך כדי, מאיזו שנה אפשר לעבוד, האם זה אפשרי ללמוד כשכבר יש משפחה וילדים, והאם אפשר ללמוד כשעובדות במשרה מלאה.

בין הפאנליסטיות היו כמה פרספקטיבות ודעות שונות. בצד אחד של הספקטרום הגישה הייתה שהתואר עמוס וקשה מדי. שפשוט אי אפשר לעבוד במהלכו בשנה – שנתיים הראשונות. בצד השני של הספקטרום הייתי אני, שעבדתי החל מהשנה הראשונה של התואר שלי 1.


התואר שעשיתי בסוף, במדעי המחשב ובלשנות, היה התואר השני שהתחלתי והיחיד שסיימתי. לפניו למדתי במשך שנה בטכניון לתואר בהנדסת חשמל. התואר בטכניון היה מאוד מעניין בדיעבד אבל בחרתי בו בלי הרבה מחשבה. זה היה התואר שהרבה מהנשים שהיו איתי בקורס בצבא בחרו לעשות. לא היה לי רעיון יותר טוב אז פשוט הלכתי עליו.
אחרי שנה (פלוס סמסטר קיץ) בטכניון, הבנתי שהתחום לא מספיק מושך אותי. החלטתי שאני רוצה לעבור ללמוד מדעי המחשב, התחום היחיד שעניין אותי וראיתי את עצמי עובדת בו. חוץ מהצורך שלי לשנות תחום הבנתי עוד משהו – הבנתי שאני עדיין רוצה לעשות תואר, אבל ממש לא בנויה ללימודים במשרה מלאה. 

הלימודים בטכניון היו מרתקים ובאמת נהניתי מהקורסים, אבל בקושי שרדתי את השנה הזו. אני קרעתי את עצמי. אני זוכרת איך אני וחבריי לתואר למדנו כל יום עד אמצע הלילה כדי לעמוד בעומס של הלימודים. סיימתי את השנה שחוקה לחלוטין. חלק מהקושי נבע מהדרישות הגבוהות במיוחד של הטכניון, אבל לא רק. מה שעשה את השנה הזו לקשה כל כך היה שלא עשיתי בה דבר חוץ מללמוד. לא הייתה לי הזדמנות להתאוורר, להתעסק בדברים אחרים והאינטנסיביות הזו עשתה לי ממש רע.

בעקבות ההבנה הזו הגעתי לשלוש החלטות – 

עברתי ללמוד קרוב לבית

עזבתי את הטכניון ועברתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב. קרוב לבית ולחברות. מצד אחד הבידוד של הקמפוס בטכניון שהיה רחוק מכל מי שהכרתי היה נפלא לפן החברתי. אני והחברים איתם למדתי התקרבנו מאוד כי בילינו כל יום וערב יחד. מצד שני, הריחוק גרם לכך שהלימודים הפכו להיות כל עולמי באותה התקופה. זו תחושה שמתאימה להרבה אנשים אבל לי היא הזיקה.

בחרתי בתואר דו חוגי

במקום לעשות תואר חד חוגי במדעי המחשב בחרתי ללמוד מדעי המחשב ובלשנות. בשלב הזה כבר ידעתי שהתחום שמעניין אותי ובו ארצה לעסוק הוא מדעי המחשב ולמרות זאת לקחתי גם את המסלול הנוסף בבלשנות. המטרה הייתה להכריח את עצמי ללמוד ולהתעסק בדברים אחרים שיעזרו לי להתאוורר ולשמור על שפיותי הנפשית. זה עבד.

עבדתי מהיום הראשון

אחד הדברים שהבנתי על עצמי באותו שנה בטכניון היו שאני נהנית מהלימודים, אבל לא באותה מידה בה אני נהנית מעבודה. יסלחו לי כל האקדמאיות האהובות בחיי, אבל לעבוד זה יותר כיף מללמוד.
הבנתי שהדרך היחידה בה אצליח לשרוד את התואר תהיה אם אעשה אותו בקצב ובמינון שמתאים לי. לכן, החל מהיום הראשון שלי בתואר החלטתי לקחת רק שניים או שלושה קורסים בסמסטר, ולעבוד לפחות יומיים בשבוע.

זו הייתה החלטה לא פשוטה לביצוע. התואר של מדעי המחשב הוא תואר של שלוש שנים שרוב האנשים מסיימים בארבע לכל היותר. אני משכתי את התואר על פני שבע שנים. זה אומר שכל חבריי התקדמו בקורסים הרבה יותר מהר ממני וסיימו לפניי. בשנתיים האחרונות שלי, לצערי, כבר לא באמת היו לי חברים בלימודים. 

אני וחבריי לכיתה – אילוסטרציה

כיוון שהתחלתי בגיל 24 והזמן והחיים המשיכו לתקתק תוך כדי, מהר מאוד גיליתי שאני האדם המבוגר ביותר בכל קורס שהייתי בו. בשנת הלימודים האחרונה שלי הייתי בהריון שהיה קשה מאוד, ואלמלא הרבה תמיכה מבן הזוג שלי ועזרת יועצת הנשיא לענייני נשים באוניברסיטה 2 אני לא בטוחה שהייתי עוברת את השנה ההיא ומסיימת את התואר.

למרות הקשיים, אני חושבת שההחלטה להאט ולעבוד במהלך התואר היא ההחלטה הכי טובה שעשיתי לגבי הלימודים שלי. אני זכיתי ללמוד בקצב שלי ובאמת להשקיע וליהנות מכל קורס, ולא רק לשרוד אותם. כמו כן, סיימתי את התואר עם שנים של ניסיון בתחום ולא נאלצתי לחפש בסיומו עבודה כבוגרת חסרת ניסיון.


ברור לי שמה שעשיתי לא מתאים לכולן. יש סטיגמה שמלווה ל״מריחה״ של התואר, וכבוד שמקושר לסיום תוכנית הלימודים כולה בזמן המוקצב. ישנם אפילו קנסות מהאוניברסיטה אחרי השנה הרביעית, וקצת תחושה שמנסים לזרז אותך החוצה. אבל אני בטוחה שיש נשים שמרגישות שלימודי תואר לא מתאימים להן וישמחו לשמוע שאפשר לעשות אותם קצת אחרת

יש משהו קצת פרדוקסלי בכך שבתחום מעשי כמו תכנות יש דרישה לתואר כל כך תיאורטי ומתמטי כמו התואר של מדעי המחשב. זו כנראה חלק מהסיבה לכך שהיום אנשים רבים שמנסים להיכנס לתעשייה פונים לקורסים מרוכזים במקום לתואר אקדמי. עם זאת, הקורסים התיאורטיים האלה הם באמת מעניינים ומעשירים. בסוף היום תואר במדעי המחשב נותן רקע וכלים שיכולים לעזור מאוד למתכנתות. אני מאוד שמחה שעשיתי את התואר, בדרך שלי, וזכיתי לידע והיתרונות שנלווים לו. לכל מי שקוראת את זה ומתלבטת האם להירשם ללימודים או לא – אני בהחלט ממליצה לנסות. גם אם תגלו שהלימודים לא מתאימים לכן בדיוק כפי שהם אולי תוכלו להגמיש אותם למשהו שמתאים לכן.


  1. חשוב לי לציין שאני לא אומרת שהתואר לא קשה ועמוס, להיפך, אני פשוט בחרתי לעשות אותו אחרת.
  2. שקיומה לא מפורסם מספיק

13 תגובות בנושא “כך עשיתי תואר במדעי המחשב קצת אחרת

  1. אני מסכימה שהרבה מהיכולת להתעניין לעומק בתחומים שנלמדים בתואר מתפספס בגלל הלחץ, ולא פעם הלחץ מעודד שינון במקום הבנה מעמיקה. ובתור מי שעשתה את התואר מתוך אהבה למחשבים מגיל צעיר, אני ממש מצטערת על זה.

    מה שכן, אני מאלו ש״מרחו״ את התואר על ארבע שנים במקום שלוש – ועדיין הרגשתי לקראת הסוף שהרבה חברים מתחילת התואר ״נעלמו״ לי כי הם סיימו שנה קודם.

  2. תודה לך מאיה!
    בדיעבד, אני חושבת שגם עבורי זאת הייתה יכולה להיות אופציה טובה יותר.
    מישהו ייעץ לך לקחת דו חוגי, להוריד מכמות הקורסים ולהתחיל לעבוד מוקדם? או שככה את חשבת שיהיה לנכון?

  3. תודה מאיה על פוסט מאוד מעניין. למה החלטת לא ללמוד בפתוחה? לכאורה מדובר במסגרת שהייתה מתאימה לשילוב לימודים ועבודה והתואר במדמ"ח שלהם הוא מצויין.

    1. אני שקלתי את זה, אבל כן רציתי ליהנות מהיתרונות שאוניברסיטה ממשית נותנת, כמו חברה ומסגרת. גם עשיתי רק חלק מהקורסים עדיין היה לי יותר נעים להגיע לאוניברסיטה עצמה ולא לעשות הכל מהבית.

  4. ממה שהבנתי, בחלק מהאוניברסיטאות אחרי השנה החמישית או השישית מתחילים למחוק לך קורסים שכבר עשית, כדי לזרז אותך החוצה… קרה לך? מה עשית במצב הזה?

    1. באוניברסיטת תל אביב הם מתחילים להתבטל אחרי השנה השביעית, אז בדיוק הספקתי.
      אני מאמינה שאם זה היה לוקח לי יותר זמן הייתי מנסה לערער

  5. מעניין!
    האם הגעת לתואר עם ידע קודם בתחום?
    אני חושבת ששנה ראשונה בתואר ראשון היא הלם מוחלט, במיוחד אצל מי שלומד ומשקיע, כי מבינים שאפשר להשקיע כמעט בלי סוף.
    את חושבת שהשנה הראשונה בטכניון הקלה בעצם על השנה הראשונה בתל אביב?
    אני לא חושבת שהייתי מצליחה לסיים את התואר הראשון אם לא הייתי צמודה לחבורה שאיתה למדתי, את התואר השני מרחתי והשנה האחרונה שבה הייתי "בודדה" בקורסים ואז בודדה בכתיבת התזה היתה מאד מורכבת.

    1. מעניין אותי לשאול מה גרם לך במהלך לימודייך בטכניון להבין שמה שמעניין אותך זה דווקא לתכנת? האם הגעת עם רקע משמעותי בתכנות לתואר?

      1. לא הגעתי עם רקע משמעותי בדיוק.
        עשיתי חמש יחידות בתכנות בתיכון, אבל זה היה סופר בסיסי ולא עשיתי עם זה יותר מדי.
        בצבא ישבתי באותו משרד עם המתכנתים. הייתי חוקרת והם כתבו לנו כלים. נורא קינאתי כל הזמן בתפקיד שלהם שנראה לי פי אלף יותר כיף מהתפקיד שלי, אז ההשראה הגיעה בעיקר משם 😊

  6. אני עושה עכשיו מסלול ממש דומה למה שעשית- אני מורחת את התואר שלי כבר כמה שנים ואני עכשיו בשנה החמישית במצטבר (כולל החלפת מסלול לימודים), אני לומדת מדעי המחשב דו חוגי עם פסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב וממש שמחה שבחרתי לשלב. אבל גם מאוד קשה לי התחושה הזו שכל מי שהתחיל איתי בתואר כבר לקראת סיום התואר או סיימו כבר.
    ממש מעודד אותי לקרוא את המסלול שלך ולראות שאני לא היחידה, וזה מאשר לי שכנראה עשיתי את הבחירה היותר נכונה בשבילי.
    תודה רבה ששיתפת!

השאר תגובה